"אל משתתפי שיעור תניא בבית פיזם"

כך כתב הרבי מלך המשיח בכמה ממכתביו אל משתתפי השיעור בספר התניא קדישא שנמשך קרוב לארבעים שנה על ידי הגה"ח הרב יגאל פיזם, ראש ישיבת חב"ד בקריות שיעוריו של הרב פיזם משכו אליהם צעירים רבים שנהרו בשקיקה לשמוע חסידות, ורבים מהם הפכו את אורח חייהם לאורח חיים חסידי לכבוד חג החגים, ראש השנה לחסידות י"ט בכסלו, נאות הרב פיזם לספר לנו כיצד החלו השיעורים המיוחדים שהיוו את ראשיתה של המהפכה בקריות, כיצד אותו שיעור הצמיח מתוכו שלוחים ועסקנים בעלי שיעור קומה

מאת: מתוך שבועון בית משיח, גליון מס' 535

"המהפכה השקטה" מכנה הרב יגאל פיזם את ספר התניא קדישא. "ספר התניא הוא יסוד היסודות לא רק של תורת החסידות, אלא להכרה של יהודי בבורא עולם ובשמירת תורה ומצוות. מי שטעם את ספר התניא קדישא, כבר לא יישאר כמו שהיה".

הרב יגאל פיזם עצמו חווה את החוויה הרוחנית שבלימוד התניא, כאשר הוא עצמו היה נער צעיר, תלמיד בישיבת בני עקיבא בכפר הרואה. הוא הגיע אז להשתתף בשיעור שנמסר על ידי החסיד הנודע הרב מאיר בליז'ינסקי. כבר אז, לאחר שגילה את האור, הבטיח לעצמו כי הוא ימשיך את המסורת וידאג שעוד רבים וטובים יטעמו מעץ החיים.

וכך, הרבה לפני ש"חצה את הקווים" לחב"ד, החל הרב פיזם להשריש את יסודותיה הטמירים של תורת החסידות וספר התניא בקרב הציבור הדתי לאומי, שם כיהן כמחנך במשך שנים רבות.

למעלה מארבעים שנה מוסר הרב יגאל פיזם שיעורים בספר התניא קדישא, כאשר במרכז עומד השיעור הקבוע שעם הזמן הפך למוסד בפני עצמו; שיעור שהצמיח מתוכו יהודים בעלי שיעור קומה, עובדי ה', רבנים, שלוחים, עסקני ציבור וגם כאלו שהחלו את יהדותם וההכרה בבורא עולם על מפתן הבית של בית משפחת פיזם. "מי שנכנס לאותם שיעורי תניא של הרב פיזם בגלגוליו השונים, יצא שונה מכפי שנכנס אליו", מעידים מאות ממשתתפי השיעורים על גלגוליו השונים, כל אחד בסגנון שלו.

החיבה היתירה שהעניק הרבי מלך המשיח לשיעורי התניא בבית משפחת פיזם, ניכרת היטב מההתייחסויות של הרבי למשתתפי השיעורים במכתביו שנשלחו ברבות השנים.

לקראת י"ט כסלו, ראש השנה לחסידות, לוקח אותנו הרב יגאל פיזם, רב הקהילה החב"דית בקרית שמואל וראש הישיבה, למסע הנדודים מאז החל את דרכו בלימוד התניא כנער צעיר בכפר הרוא"ה, לאותם ימים ראשונים בהם ניבטו הזרעים למהפכה הגדולה.



איך התחיל הקשר שלך עם חב"ד?

הקשר שלי לחב"ד התחיל כשלמדתי בישיבת בני עקיבא בכפר הרואה. היה זה בשנים תשי"ז-תשי"ח, בישיבה התקיימו אז שיעורים בספר התניא על ידי החסיד הרב מאיר בליז'ינסקי. כשנודע לי על השיעור, הגעתי והתחלתי להשתתף. עד מהרה מצאתי שהשיעורים הללו היו בעבורי למקור של חיות.

אי אפשר לתאר את המהפכה שחולל ר' מאיר בשיעוריו. השיעורים שלו נמסרו בצורה מאלפת ומרתקת. הוא ניחן בכשרון הסברה מדהים. הוא פשוט העמיד חי לפני העיניים את המושגים הכי מופשטים בחסידות. מה שכבש אותי לגמרי, כאשר תיאר בצורה נפלאה את גודל העניין של ביטול, איזו תחושה אמיתית מרגיש יהודי שהוא מבוטל כל כולו לקב"ה...

שניים מתלמידי הישיבה, ידידיי הטובים הרב יוסף הרטמן מנחלת הר חב"ד והרב דוד קרץ מעפולה, עזבו בשלב מסוים את הישיבה ונסעו ללמוד בישיבה בלוד ובכפר חב"ד, ואני המשכתי לשמור עימם על קשר גם לאחר מכן. במשך השנים הללו המשכתי להתעניין בתורתו של הרבי שליט"א. הם היו שולחים לי לישיבה שיחות משוכפלות של הרבי.

באותה תקופה כבר היה לי סדר קבוע בלימוד תניא מידי יום, כאשר הייתי מצרף אלי כמה בחורים לשיעור מסודר. בהמשך, כשלמדתי בישיבת "כרם דיבנה" למדתי שיעור תניא קבוע עם רב העיר רחובות בתקופה ההיא, הרב אלימלך בר שאול ע"ה (למשפחת שאולזון מחב"ד חברון), ותלמידים רבים נמשכו ללימוד. הדברים נמשכו בצורה כזאת עד מלחמת ששת הימים. אז כבר התקשרתי קצת יותר לחב"ד והייתי חתום על החומר שהופץ מהרבי מלך המשיח. אני זוכר שכשהייתי בצבא, קבלתי לשם את ביאורי הרב נחום גולדשמיד על התניא שהיו משודרים באותה תקופה ברדיו. במוצבים היינו יושבים עם החברים ולומדים תניא באופן עמוק יחד עם שיעורי הרנ"ג.

בעקבות הטעימה מהחסידות התחלתי באותה תקופה להתפלל בסידור האר"י ז"ל.

כתבת על כך לרבי?

המכתב הראשון שלי לרבי היה בשנת תשכ"ה. כתבתי אז לרבי שאני עובד בהדרכה בישיבה תיכונית. במכתב התשובה שקיבלתי, כתב לי הרבי: עליו החובה (והזכות) לעוררו על ההכרח לקבוע עתים בלימוד פנימיות התורה שבדורנו התגלתה בתורת החסידות, קביעות בכל יום ובהוספה ביום השבת קודש הוא לה'. בנקודה זאת קבע הרבי את תפקידי בחיי באופן ברור. גם כעבור שנים, כאשר הייתה לי הזדמנות להתעסק בהקמת שכונת חב"ד בקריית שמואל, ענה לי הרבי: "עניינו בהפצת התורה והמצוות ולא בזה". ואכן, מאז אכן ראיתי לאורך כל הדרך שהמטרה שלי היא בהפצת התורה והמצוות, על ידי לימוד תורת החסידות ובפרט בספר "התניא קדישא".

באותן שנים בחור מהציבור הדתי לאומי שמתקרב לחסידות היה דבר רגיל?

תולדות חיי הם בהחלט יוצאי דופן באותם הזמנים. בישיבות בהן למדתי, בחור שהלך עם ציציות בחוץ, היה דבר לא רגיל. גם בצבא הייתי הולך עם ציציות בחוץ ומסביר לחיילים על תורת החסידות. נוצרה התעניינות גדולה מאד. ראיתי את גדל האחריות שמוטלת עלי והשתדלתי להיות דוגמה חיה. בחורים במסגרת הצבא ידעו כי במקום בו אני נמצא תמיד יהיה אוכל כשר, עירוב תקין בשבתות וכו'. חיי התורה והמצוות כבר בתקופה ההיא היו ללא פשרות וזה בזכות לימוד החסידות.

בעוד שצעירים רבים שהתקרבו עברו מיד לחב"ד, הרי אני נשארתי באותו ציבור ואף כיהנתי במסגרת מוסדותיו בתפקידי חינוך בכירים וביחד עם זאת המשכתי להפיץ את תורת החסידות. זה היה דבר בהחלט לא שגרתי.

בין שנת תשכ"ה עד תשל"ב היה לי קשר קבוע עם הבחורים שהגיעו מטעם את"ה ללמד תניא, ביניהם היו הרה"ח ר' משה פרידמן והרה"ח ר' יחזקאל כהן. היינו מתוועדים יחד עם הרה"ח ר' צבי גרינוולד והמשפיע הרה"ח ר' וועלוועל קסלמן. למעשה הייתי הצינור שהעביר את כל התכנים של חב"ד לרבים מבני הציבור הדתי לאומי באיזור. אני נזכר שבאותה הזדמנות קניתי את הספר "המשך רנ"ט" שעדיין היה ב'סטנסל' ולימדתי מתוכו שיעורים ובזכות כך באו כמה בעלי תשובה לחב"ד.

אני נזכר בערגה בשיעורי החסידות שהתקיימו במוצב 'בארותיים', ובהיאחזות 'ניצנה' שליד גבול מצרים. נהגנו מנהג מעניין עם החברים. היינו מנצלים את הטלפון ללמוד שיעורי חסידות עם החיילים במוצבים ובכך "לקדש" את קווי הצבא. יותר מאוחר התחלתי גם לחזור על שיחות של הרבי. הדברים היו מתקבלים בצורה יפה; הרעיונות היו חדשניים ועוררו סקרנות והתעניינות.

לאחר שירות הצבאי, הייתי במסגרת הנח"ל. באותה תקופה כבר הייתי נשוי והקפדתי ללמוד כל יום פרק בתניא. התגוררנו אז בקיבוץ טירת צבי וארגנתי שם "חוג לחסידות" בו למדו תניא מספר פעמים בשבוע. הדברים התקבלו בחיות מיוחדת. כבר אז ראיתי שספר ה"תניא" שונה לגמרי משאר הספרים. אני זוכר שבהתחלה ניסיתי ללמוד מהר"ל, אבל כאשר באנו לתורתו של האדמו"ר הזקן, ראו מיד שזה מאיר ותופס אותך לגמרי, חודר לנבכי הנשמה.

לימים הגיע אלי הספר 'אור החסידות' שהוציא לאור הרב חנוך גליצנשטיין. למדתי את זה בשקיקה עצומה. עד היום אני ממליץ לכל אחד ללמוד את זה בעיון.

מתי למעשה התהדק הקשר שלך עם חב"ד?

בשנת תשכ"ז הכרתי את המשפיע הנודע הרב ראובן דונין ע"ה דרך ידידי ורעי הגה"ח הרב דוד מאיר דרוקמן, רב קהילת חב"ד בקריות ורב העיר קרית מוצקין, אותו הכרתי עוד מתקופת לימודיי בכפר הרואה. הרב דונין כיוון והדריך אותי בדרכי. יום אחד הוא ניגש אלי ואמר: "נו, המלך בגלות ואתה יושב שאנן. עוד מעט המלך יבוא וישאל אותך למה לא ביקרת אותי בזמן הגלות...".

ואכן, לקראת חודש תשרי תשל"ג נסעתי לרבי בפעם הראשונה. הרבי שבה את לבי. הרגשתי אז שהרבי הוא המנהיג האמיתי של עם ישראל, ממש כמו משה רבינו, ואז קלטתי שהוא למעשה המלך המשיח. כאשר חזרתי לארץ, הודעתי מיד למשפחתי ולתלמידים שלי שהרבי הוא המלך המשיח ועל כולנו להיות מקושרים אליו. הדבר התקבל בפשטות הכי גדולה…



באותה תקופה העברתי שיעור בגמרא לכשבעים 'בעלי בתים' ורציתי במקביל ללמד גם את תורת החסידות אבל לא ידעתי איך יקבלו את זה. שאלתי את הרבי מה לעשות, האם ללמד חסידות או להמשיך ב'נגלה'. הרבי אמר לי ללמד את שניהם. כך התחלתי ללמד גם את קונטרס 'ומעיין יצא מבית ה''. במשך הזמן השיעור הלך וגדל עד שלאחר זמן היינו מוכרחים לפצל את השיעור לשניים!

במקביל מסרת שיעורי חסידות גם בבית וגם במוסדות החינוך בהם לימדת?

באותה תקופה התחלתי להתפרסם כאיש חב"ד בקריות. ארגנתי שיעורים בישיבה התיכונית "פרחי אהרן" בקרית שמואל שם כיהנתי כמשגיח, ובמקביל גם שיעורי התניא שהתקיימו בביתי צברו תאוצה. יהודים מכל גווני הקשת היו מגיעים ואפילו העיתונים המקומיים כתבו על השיעור שסוחף אחריו רבים. אני זוכר שהגיעה כתבת אלינו הביתה והיא השתתפה אישית בשיעורים שהתקיימו לנשים ולאחר מכן העבירה את החוויות המיוחדות.

מידי יום שני היו יושבים 4 שעות רצופות בשיעורים שהפכו להתוועדות חסידית. הראשון שפיתח את שיעורי חסידות בקריות, היה המשפיע הרה"ח ר' שלמה קופצ'יק ז"ל. לאחר שלא יכול היה להגיע לקריות, המשכתי את השיעורים יחד עם הרה"ח ר' שמואל פרומר (שבהמשך הדרך הביא לרבי מאות בעלי-תשובה, ומוסיף והולך). עשרות אנשים היו משתתפים בכל שיעור וכך החל למעשה הגרעין של הקהילה החסידית באזור. שיעורי התניא הביאו למהפכה חסידית בכל האזור. ראינו את סוד כוחו של התניא קדישא.

שיעורים נוספים התקיימו בבית הספר 'יבנה' בחיפה ובבית ספר התיכון הדתי בקרית ים, שם לימדתי.

ממבט לאחור מה יש לך לספר, את מי אתה זוכר באותם שיעורים?

קשה להיזכר בפרטים כאשר בשיעורים אלו שהתקיימו בביתי עברו מאות רבות ואולי הרבה יותר. השיעור אכן היה אבן שואבת לאנשים צמאים שחיפשו דרך.

אני זוכר למשל את הרה"ח ר' דני לוי, כיום מנהל בית ספר חב"ד בנצרת עלית שהיה מגיע לשיעורים עם מדי הצבא ישר מהבסיס. ההיצמדות שלו לחב"ד הייתה דרך השיעורים. או למשל את מי שמנהל כיום את רשת גני חב"ד בקריות הרה"ח ר' משה אזולאי שהתחיל גם הוא את דרכו בשיעורי תניא אצלנו. הרה"ח ר' שלמה הכהן אלורו שמכהן כרב בבית הכלא עתלית, אף הוא למד אצלנו בכולל שפתחנו (ומאוחר יותר נקרא "נפש חיה" על שם הרבנית ע"ה) והתקרב בזכות השיעורים. כך גם השליח הרה"ח ר' טל דקל. אי אפשר שלא להזכיר את הרה"ח ר' ישראל דוד מראשי הקהילה וסגן מנהל מוסדות החינוך 'צבאות מנחם' בקריות, שהחל את דרכו לחסידות מאותם שיעורים. או למשל את הרה"ח ר' בועז קלי, שפעילותו הנמרצת הביאה לבניית כל המוסדות המפוארים והמהפכה החינוכית בקריות וכיום מכירו הציבור הרחב מפעילותו בענייני שבע מצוות בני נח.

מתקופה זו אני נזכר כעת גם בהרה"ח ר' חיים וטורי המתגורר בנחלת הר חב"ד, הרב שלמה ידידיה אייזן, איש חינוך מובהק וסופר סת"ם ועוסק רבות בהפצת המעיינות בקרית גת, הרה"ח שמואל דרוקמן ורעייתו מקרית ים, הרה"ח ר' שמחה גלדציילר מעפולה, הרה"ח ר' יעקב פגוט ורעייתו מקרית ים שלמדו חסידות בשיעורים. לכל אחד מהם סיפור מיוחד, ועוד רבים וטובים שרבים הם.

מפרספקטיבה לאחור אפשר לומר שרוב הקהילה החב"דית פה צמחה משיעורי התניא והחסידות. אני תמיד חוזר ואומר, יש לנו נשק הטוב ביותר בעולם ששמו ספר התניא, ורואים בפועל ממש את המהפכה שזה עשה בקריות והתפשט לכל הארץ כולה.



במקביל המהפכה לא פסחה גם על התלמידים במוסדות בהם לימדת.

אחד מתלמידיי בישיבה התיכונית בחיפה היה בחור בשם רפי לוינסון, כיום הוא מכהן כרב ושליח בתל עדשים. הוא למד אז בישיבה התיכונית 'יבנה' והיה בחור עם יראת שמיים רבה, אך התקשה לבטא זאת בצורה אמיתית. מה ש'תפס' אותו היה לימוד התניא שלמדנו וכך נעשה חב"דניק. כאשר הגיע לתומכי תמימים בלוד, התבטא עליו המשפיע הרב חיים אשכנזי כי אם הקימו את 'תומכי תמימים' בלוד בשבילו, היה שווה, וכל השאר זה רווח.

איך קבלו את העובדה שבנוסף לעיסוקך בחינוך אתה גם מלמד חסידות?

בבית הספר ביבנה בחיפה היו אכן קשיים אבל ידעתי לעמוד על שלי. בשנה הראשונה שלימדתי שם התלמידים נהו אחרי בבקשם ללימוד חסידות. הם היו מגיעים עם שאלות ובעיות בנושאי חסידות. הייתי יושב עמם ולומדים תניא ומנגנים יחד ניגוני חב"ד. בהפסקת עשר היית מוסר שיעור בתניא. בשלב מסוים הגיעו בתלונות ואף על פי כן לא נרתעתי. אני זוכר את תלמידי החביב להבחל"ח הרה"ח ר' צפריר ולנר ע"ה שהיה בחור בעל כשרונות מבהילים. בהתחלה לא רצה לשמעו כלום על חסידות, אבל במשך הזמן "נאלץ" היה לשמוע בעל כורחו ובעקבות כך התחזק והפך את כל הבית שלו לבית חב"די.

לאחר מכן כבר נהיה סדר אחר והתחלנו ללמוד שיעור בתניא אחרי התפילה.

אני נזכר כעת בבחור נוסף מאותם שיעורי תניא שהקים משפחה חסידית למופת, הרה"ח ר' תומר וירט מקרית אתא, כבר כתלמיד שלי מגיל 14 התחיל להתקרב בזכות השיעורים.

לא הסתפקתי בחסידות בלבד, אלא דאגתי להכניס בקרב תלמידי אוירה אדוקה של שמירת עול תורה ומצוות. חזקתי את מצוות ציצית ומצוות צדקה. חלק מההורים שראו את הילדים מתחרדים, החליטו להקים "וועדת ביקורת" של הורים, אבל כמובן שזה לא עזר להם הרבה.

על פי הוראה מפורשת של הרבי מלך המשיח, במשך עשר שנים לימדתי כמחנך, ובהמשך גם כרב, בתיכון 'לוינסון' בקרית ים במקביל לעבודתי כר"מ בישיבת 'יבנה' בחיפה. באותה תקופה הייתי מתחיל לעבוד בשבע בבוקר ומסיים בעשר בלילה!

מעבר לשיעור בבית ולמוסדות החינוך, היית מוסר הרצאות ושיעורים נוספים?

בדרך כלל היו מזמינים אותי להרצאות על תורת חב"ד באזור חיפה. פעם הזמינו אותי למפגש של מורים ומנהלים בדימוס שאינם דתיים. הם היו מאד ערניים בהרצאה ומאד נהנו. הם אפילו הודיעו שישקלו להזמין אותי שוב. לאחר מכן פגשתי אחד מהם ושאלתי אותו מה היה לאחר מכן, והוא התנצל והסביר כי נערך דיון והוחלט שלא להזמין אותי לאחר שחששו כי אני באמת ישכנע אותם...

הוזמנתי גם לבתי ספר. בבית ספר ממלכתי שבקרית ים נתנו לי להרצות בפני שלש כיתות י"א בהם למדו כשמונים תלמידים. בפעם השלישית שהגעתי, מנהל בית הספר שהוא ידיד אישי שלי מהצבא, ביקש ממני בתחנונים שלא להיכנס לבית הספר כי יש לו בעיות עם ההורים ומפחד שיהיו לו בעלי תשובה... אני לא ויתרתי ונשארתי לעמוד בחוץ ולהניח תפילין עם הצעירים. כמה מהם אכן חזרו בתשובה ואחד מהם הפך לר"מ באחד מישיבות ההסדר.

ההצלחה הייתה גם בקרב נשים ובנות?

בהחלט. הייתה עתודאית צעירה באוניברסיטת חיפה שלמדה אצלנו בשיעורים. כשהגיע הזמן, התגייסה לצבא. לאחר שבוע בצבא היא התקשרה אלי וביקשה שאעזור לה לעזוב את הצבא. היא אכן עזבה את הצבא והקימה בית יהודי לתפארת. תלמידה בבית הספר תיכון שלמדה אצלי שיעורי חסידות, נישאה לבסוף לחב"דניק. אחת נוספת שהייתה מדריכה בבני עקיבא למדה אצלינו תניא, וכשהגיע הזמן לעשות שירות לאומי, סירבה בטענה כי זה נוגד את ההלכה. בעקבות שיעורי החסידות נסעה לתענך שם לימדה בבית ספר חב"ד אצל הרב ידגר. היא התקרבה מאד לחב"ד והתחתנה עם בחור חב"דניק.

לא כולם הפכו לחסידי חב"ד בזכות שיעורי התניא, אך גם אלו שינו את הגישה שלהם כלפי חב"ד וחסידות. אחד המפורסמים שבהם הוא ר' אורי לופוליאנסקי, יו"ר יד שרה וכיום ראש עיריית ירושלים.

"יהודי יקר", נזכר הרב פיזם. "הוא היה תלמיד שלי והיו לו יסודות של חב"ד במסגרת הפעילות שלו ב'יד לאחים' שם הכיר את הרב ליבוב. הוא למד אצלי חסידות ועד היום הוא זוכר את זה לטובה. כאשר התקשרתי אליו בתקופה האחרונה, הוא הזכיר לי מיוזמתו את לימוד החסידות והתניא. הרב לופוליאנסקי היה גם המרכז של הקייטנה הראשונה של חב"ד בקריות שהתקיימה בערב מלחמת יום כיפור, לאחר שהרבי מלך המשיח יצא במבצע "מפי עוללים ויונקים". אחת המשימות שהרבי הטיל הייתה להקים קייטנות לילדים. פעלתי אז בשיתוף פעולה עם הרה"ח ר' משה דרוקמן והרה"ח ר' ראובן דונין ע"ה, ולהבחל"ח ר' אברהם אנקונה. חיפשתי אז מישהו ולבסוף הזמנתי את לופוליאנסקי להיות מרכז הקייטנות.

ראו אז במוחש את העניין של 'ואת הנפש אשר עשו בחרן', ומה כוחו הסגולי של שיעור בתניא.



כאחד שבמשך ארבעים שנה ספוג בלימוד התניא והצליח לקרב מאות ואלפים איך אתה מגדיר את הלימוד בספר התניא?

אין תחליף בעולם ללימוד תניא. אין בעולם דבר שיכול לקרב יהודים כמו ה'תניא קדישא'. זה פותח את הלב ואת הנשמה. באמצעות התניא אנשים מוצאים את הדרך לקב"ה וזה מוסיף להם ביראת שמיים ובהנהגה טובה. כאשר אתה מוסר שיעור בתניא, אי אפשר בלי סיפור חסידי או התוועדות חסידית, ודרך זה אתה משנה את כל הגישה. מהפכה של ממש.

את המהפך, כאמור, ראיתי במו עיני פעמים רבות. התלמידים שלמדו אצלי חסידות הושפעו מאוד ביחס שלהם לתורה ומצוות. זה הוציא אותם מקלות הדעת המאפיינת בני נעורים. אתה רואה במו עיניך את האהבה של התלמידים לרעיון ולדרך. על ידי התניא אתה יכול להכניס את כל המסרים של הרבי בענייני גאולה ומשיח. הכל טמון וחבוי בתניא קדישא.

לרבי מלך המשיח יש חיבה מיוחדת ל"שיעורי התניא בבית משפחת פיזם", כפי שהרבי מכנה בראש מכתביו את משתתפי השיעורים. אולי תספר לנו על כך?

משתתפי השיעור כתבו דו"חות קבועים לרבי, וזכו לקבל מכתבים רבים. תמיד ראינו את הנחת רוח שזה גורם לרבי. הרבי תמיד הוסיף ברכות בכתי"ק למשתתפי השיעור. למשל ביום הבהיר י"א ניסן תשל"ח שלח הרבי מכתב מיוחד ל"משתתפי שיעור תניא בבית פיזם". בסוף המכתב הוסיף בכתי"ק "בכבוד ובברכת החג וללכת מחיל אל חיל בתומ"צ [= בתורה ומצוות]".

בימי הספירה תשמ"ג, הרבי מיען את המכתב "אל המשתתפים בשיעורי לימוד בבית פיזם", הרבי הוסיף בכתי"ק ברכה מיוחדת "בכבוד ובברכת החג ולהצלחה רבה בכל עניניהם". כבר בשנת תשל"ו הרבי כתב מכתב "למשתתפות בשיעור תניא בבית פיזם". בימי הסליחות תש"מ הרבי הוסיף בכתי"ק "להגדלת השיעור בכמות ובאיכות".

מכל זה ראינו את הנחת רוח הרבה שנגרמה לרבי בשיעורים אלו.

כאמור, הרב יגאל פיזם החל ללמוד את ספר התניא לפני כיובל שנים כאשר השתתף בשיעורי המשפיע החסידי הנודע הרב מאיר בליז'ינסקי ע"ה בישיבת כפר הרוא"ה. כיום ממשיך הרב פיזם למסור שיעורים במקום בסיוע של ארגון את"ה המרכזי בהנהלת הרב מנחם פרלשטיין.

עבור הרב פיזם, יש בכך משום סגירת מעגל נוספת, שכן ביום י"ט כסלו גם חל יום הפטירה של הגאון הרב משה צבי נריה ע"ה, שהיה ראש ישיבת כפר הרואה, שהרב פיזם היה מתלמידיו החביבים. הרב פיזם נזכר בערגה בימים ההם כאשר הרב נריה עצמו מסר שיעורי תניא, לצד דאגתו שבספריה יהיו ספרי תניא וחסידות.

סגירת המעגל הפרטית מבחינתו של הרב פיזם, ארעה בשנה שעברה. "באחד השיעורים שמסרתי, הביא תלמיד ספר תניא מאוצר הספרים כאשר פתחתי את הספר ראיתי על הכריכה של התניא רשומים כל השמות של חברי המחזור שלי, כולל שמי, שהשתתפנו אז בשיעור התניא. בשבילי זו הייתה סגירת מעגל מרגשת מאוד.

לאור נסיונך הרב בלימוד תניא ובקירוב ציבור הדתי לחב"ד - מה המסר שלך למלמדי התניא בימינו אלה?

כיום, לאחר הגילויים המרעישים ומפליאים מהרבי בשיחות נ"א-נ"ב, כשהמסר העיקרי של חב"ד הוא להיות מוכן בפועל לקבלת פני משיח בפועל ממש, הרי לימוד התניא הוא יסודי וגורלי יותר מאי פעם.

אנו עומדים צמודים ממש לתכלית ושלימות הבריאה בהתגלות הרבי מלך המשיח, והתניא קדישא מדריך ומכוון אותנו לעבודה מסודרת להשלטת המוח על הלב וזהירות במחשבה דיבור ומעשה.

אם מלמדים את התניא ללא החידושים בעבודת השליחות העכשווית (כפי שנתבארו במיוחד בשיחות ה"דבר מלכות" נ"א-נ"ב), מחסירים את הענין העיקרי - קבלת פני משיח שזאת השליחות העיקרית עתה.

משום כך הצעתי שילמדו מאתנו, ובסיום כל שיעור תניא ילמדו ענין ב'בשורת הגאולה', שהוא כעין קיצור שו"ע לתקופתנו, או מספר השיחות נ"א ונ"ב. בזה גם ממלאים את רצון הרבי לחיות עם משיח כפשוטו. הרי הרבי דיבר בש"פ בלק תנש"א שע"י לימוד גאולה ומשיח בהבנה והשגה במוח זה חודר ברגשות שבלב "ועד למחשבה דיבור ומעשה באופן המתאים לזמן זה שעומדים על סף הגאולה".

כשמסבירים, ה"יחי" לא מרחיק אף אחד. וכשמגישים את הענין בטוב טעם ועם המקורות מחז"ל ומדברי הרבי, ובפרט מבפנים, הכל מתחוור. ינסו ויווכחו!

שתף לחברים

שתף