שיעור כתוב לחודש טבת

"וכך צריך להיות אצל החסידים-שבכל זמן צריכים ללמוד(או עכ"פ לדבר)אודות המעלה דזמן זה,שע"יזה ממשיכים ומגלים הדבר למטה"(ש"פ שמיני,פ' פרה,מבה"ח ניסן תשי"א ע'339) * * * כפי מנהגנו בחודשים האחרונים, אנו שמחים להגיש בפני הגולשים שיחה לחודש טבת מאת רב הקהילה הרב יגאל פיזם שליט"א

שם החודש טבת , אף הוא מהשמות שעלו עמהם מבבל, והוא במשמעות רבת פנים מן בקצה עד הקצה. בהקבלה למשמעות בשפה הכשדית, טביעה (בבוץ האופיני לחודש זה ) הוא גם רמז למזלו-גדי, שתכונותיו קשות ומודגשת בו מידת הדין.אך גם במשמעות של הטבה, הנדרשת עפ"י הבאור הראשון. אך גם אפשרית ועתידה להיות, שכן כל ירידה היא לצורך עליה ,ואין רע יורד מלמעלה כלל.
 
הקטביות האמורה, באה לידי בטוי מענין, בכך, שראש חודש טבת (אשר כראש הוא כולל בעצמיותו את כל החודש)חל תמיד בחנוכה ודווקא בימים האחרונים שבהם האור מרובה.וימי החנוכה ימשיכו להיות ימים טובים לנצח , גם בזמן העתיד שבו בטלים כל המועדים. וכן מובלט בהם יתרון האור מן החושך , בכך שמנורת המקדש בטלה לזמן רב, אולם מנורת החנוכה לא בטילה לעולם. אמנם בחודש זה חל יום העשירי בטבת (יום העשירי בחודש העשירי) שהוא החמור שבימי התענית-עד כי אמרו חז"ל שאילו חל בשבת היינו חייבים להתענות בו ממש כמו ביום הכפורים - והוא מקור והתחלת הגלויות, וחורבן בית המקדש. אכן מזלו של החודש גדי שביטויו כעס ורוגז, מדגיש את צרת הגלות בכל מוראיה. לעומת זאת יש במזל גדי גם נטיה לשחוק ושמחה הרומזים לעת שיהפוך ה' את אבלנו לששון בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב בימינו ממש.
 
"כי שמש ומגן הוי' א-לוקים". ה"שמש" "הוי'"בהתגלותו. לעומת זאת ה"מגן" מסמל,שם" א-לוקים"הכסוי של הלמעלה-מן-הטבע בלבושי הטבע. ובולטת מידת הדין, אשר באה לידי ביטוי בקרירות הן בגשמיות והן ברוחניות, לכל באי עולם בזמן זה ,ועל אחת כמה וכמה הנולדים בחודש זה. שלהם יש קושי עצום לגלות את המדות הטובות,לשם כך חייבים לשאוב כוחות נעלמים ,מהעצמות השוכנת דווקא בתחתונים.חז"ל תארו את חודש טבת כחודש שבו "הגוף נהנה מן הגוף, מפניהצינה"-הגוף החמרי נהנה מ"הגוף" מהעצמי האלוקי,דווקא מפני הצינה-הקרירות האופינית לתקופה. המסמלת עוצמה של אור וחום ובאה לידי בטוי מירבי בימי הקיץ שהם זמן הראוי לעבודת הנשמה שם
 
כידוע, ביום הסתלקותם של הצדיקים עולה עמם כל עבודתם שעבדו בימי חייהם, ומשפיעה על באי עולמנו רוב אור וטוב. ומיוחד להולכים לאורם,עם ישראל לשבטיו.                                              נוכח הקשיים הרוחניים ומוראי הגלות בחודש טבת, הננו מוצאים כי גדולי עולם המבטאים ציוני דרך לכוון הגאולה הנצחית בקרוב ממ"ש,אמן,הסתלקו בטבת. עזרא ונחמיה(כהן ומלך) מורי הדרך ליציאה מגלות בבל(ט' בטבת).המורה הגדול , הרמבם, אשר לימד את משנה התורה בשלימות לקטן ולגדול ודווקא בחשכת הגלות על מנת להאירה(כ'בטבת) . האדמו"ר הזקן - רבי שניאור זלמן מליאדי-מפיץ" המעינות חוצה "שהוא,התנאי לגאולה, שגילה מלך המשיח בעצמו,לבעש"ט.(כ"ד בטבת). וכאות נצחון בימות המשיח, גאולת ה"ספרים"-שנשבו מספרית ליובאוויטש. ב"דידן נצח"- ה' בטבת.
 
מה נפלא לגלות, שצרוף שם הוי' אשר ממנו מקור חיות החודש - ה-י-ה-ו,    עולה מן הפסוק: "גדלו לי-ה-ו-ה אתי ונרוממה שמו יחדיו". המד'בר ממש בעד עצמו, רוממות הא-ל ביחד עם בניו, ממעמקי הגלות לגאולה האמיתית והשלימה על ידי הרבי שליט"א מלך המשיח,   ת י כ ף    ו מ י ד    מ מ ש.
 
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך  המשיח לעולם ועד

שתף לחברים

שתף